התמודדות עם כאב בלידה

הבלוג הזה הוא אישי יותר וארוך יותר,  מי שכאב בלידה מעניין אותה מעבר לכן/לא אפידורל, מוזמנות לצלול איתי...

כמדריכת הכנה ללידה, אני מגלה שחלק גדול מההכנה ללידה עוסק בהתמודדות עם כאב - בין אם זה קורס הכנה ללידה או התהליך המנטלי שאנחנו עוברות במהלך הריון וככל שהלידה מתקרבת.  אנחנו חושבות - כן או לא אפידורל. האם יש לי סף כאב גבוה או נמוך. האם אתמודד עם הכאב ומה יקרה אם לא. האם אני "חזקה" או "חלשה".

איך להקל על הכאב, להפחית אותו, להרגיש פחות, שיטות מגוונות כל כך להקלה בכאב הלידה...אתייחס לכולן בהמשך.

אבל הכול סביב הכאב, בעיקר איך לא להרגיש אותו או להרגיש אותו כך שלא יכריע אותי, יביא אותי למקומות לא נעימים ולא אסופים - לצעוק, לבכות, להתחנן, הכול נתפס משום מה כדברים שאנחנו רוצות להימנע בהם בלידות שלנו. 

שיתוף אישי - בלידות שלי הפחד מהכאב היה גדול מהדבר עצמו. 

עשיתי כזו הכנה טובה ועדיין כשהוא הגיע - נכנעתי, לא משנה מה עשיתי כאב לי. וכן הייתי בתנועה, והייתה לי דולה, והייתי במים וילדתי במים - ועדיין החלק שזכור לי הכי הרבה הוא הכאב הזה. 

אבל בתוך הכאב נולדה גם מחשבה נוספת - הכאב הזה הוא אחר, הוא אינו סבל, הוא לא בא לפגוע בי - ובעיקר, הכאב הזו הוא אני ולא יהיה כאב מעבר למה שאני מסוגלת להכיל.

בחלוף הזמן וכשאני כבר אחרי ומנקודת מבט אחרת אני תוהה מה היה קורה אם הכאב היה חלק פחות בעיסוק שלנו סביב לידה. אם הייתי גדלה לתוך עולם בו הוא מדובר כמשהו שפשוט קיים בלידה.
אולי יש דרך להסכים שזה יכאב, אפילו מאוד. להבין שזה נורמלי, שזה פשוט חלק מהעניין, שיש לזה מטרה וכן זה אמור לכאוב.

אם היינו עוסקות קצת פחות בלא לכאוב ויותר בלהיות נוכחות. להרגיש גם את זה, להסכים, להתמסר, להסתקרן.

ממש לשאול מה קורה שם ברגע הזה שכל כך כואב, מה זה מוציא ממני, לאן זה לוקח אותי? ואני קצת תוהה אם בשונה מכאב של שבר, או של עקירת שן ללא הרדמה, לכאב הזה שנוצר בנו ומתוך הגוף שלנו כחלק מובנה בתהליך, יש מטרה גדולה שקצת מתפספסת ברגע שאנחנו כל כך עובדות בלנהל אותו. 

אני בטוחה שהרבה נשים יעדיפו שיכאב להן פחות. גם אני שם מרבית הזמן. למה לכאוב אם אפשר פחות?

כאב הלידות שלי נוכח גם היום שנים אחרי, אני עוצמת עיניים ומרגישה אותו בגוף, אבל הוא לא מכאיב לי יותר, בעיקר מעורר אצלי שאלות, האם צריך לתת לו להיות? 

אז אחרי ההקדמה הארוכה הזו, איך בכל זאת ניגש לכאב בלידה ? אילו דרכים ישנן כדי להקל ולהתמודד, בין אם זה שיטות טבעיות או שיטות רפואיות שניתן לקבל בחדרי הלידה. 

נתחיל מזה שכאב בלידה מרגיש אחרת מכאב "רגיל" בגוף שלנו כשאנחנו מקבלות מכה או נפצעות, או אפילו בהשוואה לכאבי בטן או כאבי ווסת שנשים רגילות להרגיש. הכאב נבנה בצורה הדרגתית כדי שנוכל להסתגל אליו בעוד הגוף מתמלא הורמונים - שמטרתם להקל על הכאב (אנדורפינים - משכך הכאבים הטבעי) ולהכניס את האישה היולדת לתודעה אחרת - מכונסת, מנותקת קצת, "בועת לידה" בה התחושות בגוף נחוות אחרת. כדי שהתהליך הטבעי הזה יקרה חשוב מאוד לגלות סבלנות כלפי השלב הראשון בלידה (ובתוכו השלב הלטנטי), לעטוף את היולדת בתמיכה, מגע, אינטימיות, שקט ואווירה נעימה ופשוט לעזור לה להתמודד עם הכאב הנבנה בהדרגה.

מה עוזר בשלב זה ?

מים - מקלחות, אמבטיה (בזהירות! וכמובן רק אם לא ירדו המים) שהיה במים, בקבוק מים חמים על הגב, המים מרגיעים ומרפים וממש עוזרים להקל על הכאב.

מגע ובדגש על עיסוי - מעבר לזה שמגע הוא מאוד מרגיע, עיסוי בגב התחתון בזמן ציר, יצירת לחץ נגדי (לחץ קבוע בזמן ציר בתחתית האגן), הרמת הבטן בזמן ציר, כל אלו ממש עוזרים גם ברמת הכאב וגם בהרגעה. כדולה אני משלבת טכניקות מגע שמאוד מקלות על הכאב ומלמדת גם את בני הזוג איך לגעת נכון כדי להקל.

שמירה על רוגע - הכאב מועצם מפחד וסטרס, בגלל הפרשת הורמוני הסטרס בגוף שלנו, אנחנו דרוכות במקום להיות רגועות, מכווצות במקום להיות רפויות - מה שגורם לתחושת כאב קשה יותר ולקושי אמיתי בהתמודדות. שמירה על רוגע מגיעה מהמלווים שלך, הסביבה בה את נמצאת (בתחילת הלידה - בבית, במיטה או במקלחת שלך) הימנעות ממצבי לחץ ואנשים שמלחיצים אותך ובעיקר, הימנעות  ממחשבה על מה שצפוי הלאה - פשוט כי אנחנו לא יודעות. המטרה היא להיות כאן ועכשיו, לעבור כל ציר - ולא לחשוב על הציר הבא.

תנועה - אחד הדברים הכי קשים כשכואב לנו, הוא להישאר סטטיים. לרוב במצב של כאב נרצה לזוז, להתנער, לעזור לגוף עם התחושה. בלידה זה נכון כפליים כי מקור הכאב הוא הרצון של הגוף שלנו לסייע לתינוק להיוולד - הצירים של הרחם והתנועה של העובר באגן, מושפעים מאוד מהתנועה שלך.  אין הנחיית תנועה אחת, כל אחת תנוע אחרת בהתאם לתחושה בגוף. לרוב תנוחות זקופות, שעונות, על שש, כריעה - יהיו נוחות יותר וכואבות פחות בגלל פתיחת האגן והורדת הלחץ מהגב - אבל כאמור, כל אחת תבחר מה שנוח לה. תנוחה אחת נדיר שתבחר והיא שכיבה על הגב, שאצל רוב הנשים גורמת לכאב להחוות כעוצמתי מאוד ואף בלתי נסבל.

נשימה - אחת הבדיחות הנפוצות על דולות, מיילדות ובכלל צוותים סביב לידה - הם האמירה ליולדת "תנשמי" כאילו היא לא נושמת בשגרה או לא יודעת לנשום. אבל באופן מסקרן, נשימה היא מפתח להרפיה ולעבודה נכונה עם הגוף בלידה. את לא צריכה טכניקת נשימה מסובכת! את אפילו לא צריכה טכניקה. דבר אחד פשוט - נשימה עמוקה דרך האף, הוצאת אוויר איטית מהפה בשפתיים פתוחות קצת, ואם בא לך תוסיפי לזה הוצאת "ששששששש" עד שהציר נגמר.  הנשימה מספקת חמצן לשרירים שלך (=צירים) ולתינוק שלך, ככל שהחמצן שוהה בגוף זמן רב יותר (הוצאת אויר איטית) את מקבלת חמצון טוב יותר, ואת רגועה יותר - ולכן גם רמת הכאב מורגשת אחרת.

עזרים מבוססי "תאוריית השער" - ממסרק לידה ועד טנס - הרעיון הוא שאנחנו לא יכולות לחוות שני כאבים בו זמנים (מזל), כלומר ישנו שער עצבי בו הכאב עובר ונקלט במוח - ובו זמנית לא יעברו בו שתיים או יותר תחושות כאב.  יצירת כאב מתחרה, אם תרצי, הסחת דעת, גורמת לתחושה פחותה או חלקית של כאב הציר. השיטות הטבעיות הן מסרק לידה (מסרק מעץ שאת לוחצת ביד בזמן ציר ליצירת כאב מתחרה) הפעלת לחץ נגדי ועיסוי (גם הוא יוצר הסחת דעת) וכמובן מכשירי הטנס - מכשירים שמעבירים בגוף זרם חשמלי בזמן הציר, וכך מפחיתים את עצמת הציר שאת מרגישה.  אני ממליצה על טנס של צירים, שמותאם ללידה ומאפשר הקלה בתחושת הכאב לפחות בשלב הלטנטי ולפעמים גם אחריו.

ככל שאת מתקדמת בלידה, הכאב משתנה ונבנה בהדרגה, הכאב מספר לנו על מיקום התינוק באגן, על השלב בלידה ועל איך לעזור לעצמנו - אם אנחנו קשובות לכאב, הלידה לרוב מהירה וקצרה יותר, כי אנחנו זזות בצורה קשובה למה שקורה בגוף. ובכל זאת, כאב בשלב הפעיל בלידה הוא כאב עצמתי ולעתים מורכב להתמודדות. איך ניתן לסייע ?

אותם הכלים שעוזרים בתחילת הלידה - אך בצורה מותאמת. זה אומר עיסוי עם שמנים, זרם מים חזק על הגב, לחץ בכל ציר על הגב, תנועה בצורה שבה הגוף מבקש, שמירה על חושך ואוירה נעימה, כל אלה עוזרים לשמור על "בועת הלידה" ועל מערך ההורמונים בגוף שמייצר הקלה טבעית על הכאב.  למי שזה מדבר אליה ומתאפשר, לידה במים היא כלי מדהים להקלה על כאב, גם אם זה רק שהות בזמן הצירים או לידה בתוך המים עצמם, המים מרפים, מרככים רקמות ומאפשרים התמודדות טובה יותר עם כאב בצורה משמעותית.

אליהם ניתן להוסיף כלים רפואיים:

גז צחוק - ניתן בשאיפה דרך מסכה ומייצר הקלה לזמן הציר, בעיקר בצורת טשטוש קל בתחושה,  מי שהתנסתה בעבר בטיפולי שיניים או כל טיפול אחר אולי תכיר את התחושה. היתרון שלו הוא שהוא לא נשאר בגוף לאורך זמן ואינו פולשני או עובר לעובר ברחם, כך שאת יכולה לנסות ולכל היותר להפסיק אם זה התחושה לא נראית לך. קיים ברוב בתי החולים אבל לא בכל חדרי הלידה ואת צריכה לבקש מראש אם את יודעת שתרצי לנסות. יש נשים שהוא מקל עליהן מאוד, ויש יתרון גדול ביכולת לשלוט בשימוש בו.

טשטוש (פטידין) - חומר מטשטש שניתן דרך הוריד או בזריקה, יוצר תחושת טשטוש ובכך מקהה את תחושת הכאב, מתפנה מהגוף לאחר כ-4 שעות ועובר גם לתינוק,  כך שאינו מומלץ בשלב הלידה הפעילה בו צריך אמא ותינוק ערניים, אלא יותר בשלב הלטנטי בעיקר אם הוא ארוך ומתיש ואת מתקשה לנוח ולאגור כוחות. כמובן דורש ניטור והשארות במיטה ולא מאפשר תנועתיות בלידה, הרבה פעמים מלווה בבחילה קשה ולכן ניתנת איתו גם תרופה להקלה על בחילות (פנרגן). חסרון גדול נוסף הוא שלפעמים ההשפעה היא לא נעימה ולא ניתן לעשות הרבה עד שהחומר מתפנה מהגוף כעבור מספר שעות.

אפידורל - חומר  מאלחש שמוזלף דרך צינורית המוחדרת אל עמוד השדרה של היולדת, מייצר שיכוך כאב משמעותי בו האישה מרגישה מעט או לא מרגישה כלל את כאב הציר. מדובר בכלי פולשני ובכך יותר כרוך בסיכונים לעומת השניים האחרונים. יחד עם זאת, האפידורל מקל מאוד על הכאב ברוב המקרים, ההקלה שהוא נותן היא המשמעותית מבין כולן. בגלל ההשפעה שלו, האפידורל פוגע בתנועתיות הכה נדרשת לירידת התינוק באגן וללידה, ולכן חשוב כן לשמור על תנועה גם עם אפידורל (שכיבה על הצד לסירוגין, ישיבה זקופה - אפילו תנועות על 6 מתאפשרות עם תמיכה - פה צריך דולה או מלווה אמיץ שישמרו על תנועה כל הזמן ובהתאם לשלב בלידה) וכן להשתדל לשמור על תחושה מינימלית ואף יותר - כזו שבה עוצמת הכאב לא גדולה, אבל מתאפשרת תנועה ותחושה שלך בלידה, לקראת השלב השני - יציאת התינוק.

אם אני צריכה לתת עצה אחת לאישה לפני לידה (ראשונה או חוזרת) היא: לא להחליט דבר מראש.

כולנו שמענו סיפורי זוועות - ובתקווה גם סיפורים נפלאים, זאת שכאב לה נורא ולקחה אפידורל בפתיחה 1, וזאת שילדה טבעי עם מה שהרגיש כמו "קצת כאבי מחזור". המציאות היא לא כל כך קיצונית ורובנו איפשהו באמצע. לא ניתן לדעת איך הכאב ירגיש ואיך נתמודד, מה יעזור ומה לא, כדאי להכיר את כל האופציות, לחשוב מה היית רוצה ולעדכן את המלווים שלך - ורק בלידה להחליט מה מתאים לך. אולי רצית לידה טבעית אבל הלידה שלך ארוכה מאוד ואת עייפה מאוד וצריכה את ההפוגה. אולי רצית אפידורל מההתחלה אבל את מגלה שאת מתמודדת ממש טוב עם מקלחת ועיסוי ?

תזכרי שכל גוף וכל לידה הם שונים, כאב הוא הרבה במחשבות שלנו ופחד רק מעצים אותו - והכאב בלידה הוא כאב שעובד איתך , עבורך, להפסיק לפחד ממנו זה צעד ראשון לקראת לידה בריאה, טובה ומעצימה, וכן אולי גם כואבת.